top of page

אודות עכשיו

 

 

"עכשיו" הוא כתב-עת ספרותי ישראלי שיוצא לאור מאמצע שנות החמישים.

הגיליון הראשון של כתב העת יצא לאור בשנת 1957 בעריכתו של ברוך חפץ, תחת השם "אוגדן ב'". מגיליונו השני, כתב העת כונה "עכשיו" על שם "עכשיו ובימים האחרים", ספר הביכורים של המשורר יהודה עמיחי שיצא לאור ב-1955.

 

כתב העת תרם להפיכתם של יונה וולך ודוד אבידן למשוררים מרכזיים. גיליון מס' 66 שיצא בשנת 1999, הוקדש לשירת דוד אבידן, מספר שנים אחרי מותו. משוררות ומשוררים אחרים שפרסמו ב"עכשיו" הם דליה רביקוביץ, רוני סומק, מאיה בז'רנו, יאיר הורוביץ, מאיר ויזלטיר, אהרון שבתאי, סיגלית דוידוביץ' ומנחם בן (בראון). מבין עורכיו במהלך השנים ניתן לציין, נוסף על פרופ' גבריאל מוקד, גם את יהודה עמיחי, דן מירון, הצייר ומבקר האמנות יואב בראל, איש התיאטרון אברהם עוז, אמנון נבות,נתן זך, יהודה ויזן וברוך חפץ.

 

"עכשיו" היווה עם הקמתו נמל בית ל"משוררי דור המדינה", מונח שטבע גבריאל מוקד. כתב העת יוצא גם כיום, בעריכתם של גבריאל מוקד וברוך חפץ‏, ומארח משוררים ותיקים כמאיה בז'רנו, משוררי "עכשיו 55", עמוס אדלהייט, אריק א. ודורי טרופין, המכונים כך כי פרסומם הראשון היה בגיליון 55 של עכשיו, ומשוררים חדשים. מבין מדוריו הקבועים: "חדר קריאה - מדור ביקורת הספרות", "עתה - מוסף סוציאליסטי" ו"דג הדיו" - מוסף סטירי שמאמריו חתומים בשמות בדויים והוא משתלח בגורמים מתחרים בשדה הקרב הפואטי והספרותי (למשל בני ציפר, זיסי סתוי ואורי ברנשטיין).

 

"עכשיו" השפיע גם על כתבי עת אחרים, ביניהם: "כתם- עיתון לשירה יומית" האוונגרדי, "עמדה" אשר רואה את עצמו כממשיך הקו של "עכשיו", מבחינה פואטית ואידאולוגית, "דחק" בעריכת יהודה ויזן, ו"הבה להבא" בעריכת עודד כרמל.

 

בצילום, מימין לשמאל: מקסים גילן, נתן זך וגבריאל מוקד הצעירים ב"כסית". יושב מובלע מאחור: אהרון אלמוג, עומד: שלמה שבא.

bottom of page